חשבתי שהזעם נוכח מחדלי השלטון ישנה משהו. טעיתי
לפעמים אני מתקנא בפוליטיקאים של הימין הדתי, כאלו שמאז 7 באוקטובר כולם עליצות. מה עושים? אין לי תשובה טובה, רק עצה: לעשות אותו דבר, מינוס הייאוש. להיפטר מהנהי, לנסות למצוא מחדש את השאיפה לניצחון שליוותה את המחאה מראשיתה
