הכי רחוק שאפשר מהבית, והכי קרוב
אני תקועה כמה מאות קילומטרים מהקוטב הצפוני, הכי רחוק שהייתי או אהיה מהבית שלי, מהמדינה שלי – שבה פרצה מלחמה קיומית. כמו יתר הישראלים כאן, גם אני צמודה לטלפון הלווייני, לדיווחים על הפיצוצים, על לילות טרופי שינה בממ"ד, על ערים מופגזות. ועל הרוגים. כמה הרוגים. אני לא יודעת כמה זמן ייקח לי לחזור הביתה – ולא, מירי רגב, זה לא כיף
